פסק-דין בתיק תא"ק 79-05-07

א.         רקע כללי:

1.                  התובעת, חברה העוסקת באספקת כוח אדם, סיפקה לנתבעת שירותי כוח אדם החל בשנת 1991 ועד לשנת 2005 (להלן - תקופת ההתקשרות). ביום 25.2.91 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת הסכם למתן שירותי כוח אדם, שבמסגרתו סופקו לנתבעת שירותי כוח האדם האמורים (להלן - הסכם המסגרת), וזאת עד להפסקת ההתקשרות בין הצדדים ביום 31.12.05.

2.                  הסכם המסגרת היה הסכם קצר יחסית, אשר קבע את מסגרת ההתקשרות. במהלך השנים הסכימו הצדדים ביניהם על עריכת שינויים שונים בתנאי ההתקשרות, כפי שעוד יפורט להלן בהמשך הדברים. באשר לעקרונות ההתקשרות נקבע בסעיף 3 להסכם המסגרת כלהלן:

א.         מוסכם בין הצדדים כי כל יחסי עובד-מעביד לא יווצרו בין חברת אביגל העובדים שלה, הפועלים בשמה ו/או מועסקים על ידה, לבין עירית הרצליה.

ב.         חברת אביגל מצהירה ומתחיבת בזאת כי כל העובדים שיסופקו לעיריה יהיו עובדים שלה בלבד והיא תישא באופן ישיר ומוחלט בתשלום שכרם, הוצאותיהם, ובכל תשלום החל על מעביד לרבות תשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס מעסיקים וכיו"ב...

3.                  בסעיף 4 להסכם המסגרת נקבעה התמורה לתובעת לפי תעריף לשעת עבודה בתחומי הניקיון, השירותים והאחזקה; ואילו ביחס לתחומים אחרים צוין שהתמורה תהא בהתאם להסכמות הצדדים. בסעיף 5 להסכם המסגרת נקבע כי בתחילת כל חודש תדווח הנתבעת לתובעת על שעות העבודה של כל אחד מהעובדים שסופקו על ידה, על פי אישור מנהל האגף בו נדרש העובד. על סמך דיווחים אלה תגיש התובעת לנתבעת חשבון מפורט של התמורה המגיעה לה, בהתאם להוראות סעיף 4 הנ"ל, והנתבעת תשלם את החשבון לתובעת תוך שבועיים מעת קבלתו ובכפוף לאישורו על ידי גזבר הנתבעת.

4.                  ההתקשרות בין הצדדים הופסקה לנוכח העובדה שהתובעת לא זכתה במכרז פומבי למתן שירותי כוח אדם, אותו פרסמה הנתבעת בשנת 2005 (להלן - המכרז). הזוכה במכרז, שהדיון בו נערך בוועדת המכרזים של הנתבעת ביום 1.8.05, היתה חברת פרח השקד בע"מ (להלן - חברת פרח השקד), והצעתה של התובעת דורגה במקום שני בלבד.

5.                  בעניין המכרז הגישה התובעת עתירה מנהלית, שהפכה לתובענה מנהלית, בה טענה כי הצעתה של חברת פרח השקד היתה צריכה להיפסל על ידי ועדת המכרזים, בין השאר משום שלא עמדה בתנאים הנדרשים לפי הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (ר' כתב התביעה דשם, נספח חדד/28 לתצהיר הנתבעת. מדובר בת"מ (מחוזי תל-אביב) 124/06 אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ נ' עיריית הרצליה (2010); להלן - התובענה המנהלית). התובעת זכתה בתובענה המנהלית אך הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין, אשר תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון (עע"ם 1016/10 עיריית הרצליה נ' אביגל שרותי כוח אדם ועבודה בע"מ).

6.                  מכל מקום, על פי הנטען בכתב התביעה דנא, במועד סיום ההתקשרות נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 350,585 ש"ח בגין שירותי כוח האדם שניתנו לנתבעת, וזאת על פי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה (להלן - יתרת החוב). לטענת התובעת, הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את יתרת החוב חרף דרישותיה, כשהנתבעת מנמקת את סירובה בטענות שונות שעיקרן בצורך לשמור את הכספים אצלה על מנת להבטיח לכאורה את זכויות העובדים.

7.                  מכאן התובענה דנא, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבעת הגישה בקשה למחיקת כותרת ולחילופין בקשה למתן רשות להתגונן אשר נתמכה בתצהירו של מר רוני חדד, המשמש כמנהל החשבונות הראשי של הנתבעת החל מחודש ספטמבר 2004.

8.                  טענות הנתבעת בבקשת הרשות להתגונן התפרשו על שני מישורים. במישור האחד הועלו טענות אודות שיעור יתרת החוב לה טוענת התובעת בכתב התביעה. במישור השני הועלו טענות קיזוז שונות לטובת הנתבעת, אשר נסמכו על גרסת מר חדד לפיה בבדיקת תשלומי העבר הוא מצא כי הנתבעת שילמה לתובעת, במהלך תקופת ההתקשרות, תשלומי-יתר רבים.

9.                  לטענת מר חדד, בסמוך לתום תקופת ההתקשרות הוא פנה למר דקל שבח, חשב התובעת, על מנת לקבל ממנו, בהתייחס למדגם של 14 עובדים מטעם התובעת שהועסקו אצל הנתבעת, " פירוט מדויק של המקדם אותו הכפלתם ברכיבי השכר" (ר' במכתבו של מר חדד מיום 26.12.05). לגרסת מר חדד, בבדיקה שערך למדגם האמור הוא מצא תקלות משמעותיות שונות בחיובים שחייבה התובעת את הנתבעת, ועל כן הוא שב ופנה לתובעת, מעת לעת, בבקשות נוספות על מנת לקבל אסמכתאות והסברים בעניינים שונים, שאף בהם מצא תקלות וחיובי-יתר.

10.              לשיטת מר חדד התגלו תקלות בהתנהלות התובעת בשלושה נושאים עיקריים: האחד, באי קיום הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת), דהיינו: באי מתן הודעה מוקדמת ותשלום דמי הודעה מוקדמת לעובדים שפוטרו על ידי התובעת בתום תקופת ההתקשרות. השני, באי קיום הוראות התוכנית לעידוד הצמיחה לפי חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 (להלן - חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל), אשר חייבו ביצוע הפחתות שכר לעובדים. והשלישי, בדרישת התובעת לכספים בגין תשלום מיסים לפי הוראות חוק מס מעסיקים, תשל"ה-1975, וצו מס מעסיקים (שינוי שיעור המס), תשנ"ב-1992 (להלן - חוק מס מעסיקים).

11.              בעניין שלישי ואחרון זה טען מר חדד, על פי ייעוץ משפטי שקיבל, כי הלכה למעשה לא נדרשה התובעת לתשלום מסים לפי הוראות חוק מס מעסיקים, וממילא לא היתה רשאית לחייב בגין כך את התובעת. לפיכך, כך לטענתו, יש לקזז מייתרת חוב הנתבעת את הסכומים ששולמו לתובעת בגין רכיב מס מעסיקים החל משנת 1997, שעל פי חישוביו הינם בסכום מצטבר של 329,047 ש"ח (ר' בסעיף 41 לסיכומי הנתבעת).

12.              בקשות הנתבעת למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן נדונו לפני כב' הרשם צ' אלמוג. את הבקשה למחיקת כותרת דחה כב' הרשם, אך את בקשת הרשות להתגונן קיבל בעיקרה. בעניין זה, בהתייחס לטענות הנתבעת לקיזוז בגין תשלום עבור מס מעסיקים, איפשר כב' הרשם לנתבעת להתגונן בטענות אלה רק ביחס לתקופה שמשנת 2003 ואילך. כב' הרשם נימק את החלטתו בכך שטענות הקיזוז בהתייחס לשנים 1997 עד 2002 לא פורטו כנדרש, כאשר מר חדד ציין בתצהירו כי לא פירט את הטענות בשל קוצר זמן.

13.              הנתבעת הגישה ערעור על החלטת כב' הרשם (ע"ר 110-03-08 עיריית הרצליה נ' אביגל שירותי כוח אדם ועבודה בע"מ). הערעור התקבל והתאפשר לנתבעת להעלות את טענות הקיזוז, בגין מס מעסיקים, גם לשנים 1997 עד 2002, וזאת בכפוף להגשת תצהיר משלים מפורט בהתייחס לשנים אלה. עם זאת, חרף קבלת הערעור לא נפסקו לנתבעת הוצאות, לנוכח הקביעה כי לנתבעת " היתה תרומת רשלנות רבתית שהביאה להחלטת כב' הרשם".

14.              התובענה הועברה לשמיעת הראיות לפניי. לנוכח העובדה ששני הצדדים הגישו תצהירים מטעם מומחים בתחום החשבונאות - מר חדד מטעם הנתבעת ומר שבח מטעם התובעת - הציע בית המשפט מינוי מומחה בתחום זה מטעמו.

15.              לאחר ששקלו את ההצעה הסכימו ב"כ הצדדים למינוי רו"ח אברהם לוי, כמומחה מטעם בית המשפט, וזאת על מנת ש" יחווה דעה לגבי החיובים על פי החשבוניות של התובעת, נשוא כתב התביעה, ולגבי הטענות החישוביות הנגדיות של העירייה. וכן לגבי היתרה להתחשבנות". עם זאת ביקשו הצדדים כי " המומחה לא יחווה דעה ולא יבדוק את טענות הקיזוז של העירייה בנושאים  הבאים: עידוד צמיחה, מס מעסיקים וחבות בגין הודעה מוקדמת" (ר' בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 4 ואילך; ההסכמות אומצו בהחלטת בית המשפט מאותו הדיון).

16.              רו"ח לוי הכין חוות דעת אך חרג בה באופן ברור מהתחומים שנקבעו והוגדרו בהחלטת המינוי. ב"כ שני הצדדים הלינו על כך וב"כ הנתבעת אף ביקש לפסול את חוות הדעת מדעיקרא, בקשה לה התנגד ב"כ התובעת. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את בקשת ב"כ הנתבעת לפסילת חוות הדעת, והכל כאמור בהחלטה בבקשה זו מיום 9.4.10. בנסיבות אלה הורה בית המשפט בהחלטתו על מינוי של מומחה חילופי מטעמו, הוא רו"ח ראובן אינהורן.